לונדון כן מחכה לי
- 16 ביוני 2016
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 4 באפר׳ 2024
אז מאיפה בעצם מתחילים לספר על סופ"ש חלומי? כנראה שמההתחלה, מהניצוץ של הרעיון.
כבר הרבה זמן אני רוצה לעשות משהו מיוחד עבור עצמי. משהו שהוא רק בשבילי, גם לנפש וגם לגוף. רציתי לעשות הפסקה מהשגרה. פשוט ככה. ולנסוע רחוק, לחשוב, לתכנן את צעדי המקצועיים וגם על הדרך ללכת לסדנת תפירה מקצועית.
ההחלטה התבשלה על אש קטנה ולאורך זמן, ולפני שבועיים החלטתי ושזהו ודי ואני עושה את זה.
היעד: לונדון.

למה אנגליה בעצם? אנגליה היא ה-מדינה בעיני לכל הקשור במלאכת יד. הם אלופים ברקמה, בתפירה ובייחוד בקווילט וכמעט כל קורס וסדנה שחיפשתי ברשת הביאה אותי שוב ושוב לממלכה הבריטית. אז אמרתי לעצמי, למה לא?

הרי אני אוהבת את אנגליה, והייתי בלונדון כבר כמה פעמים, וזה תמיד כיף לחזור למקומות אהובים כמו Neal's Yard ופשוט לשאוף פנימה את הצבעוניות החזקה שיש בחצר המופלאה הזו. אגב כמה מטרים משם יש את החנות המופלאה של Cate Kidstone ובהחלט שווה להכנס לשם. מה יותר כיף מסגנון מעולה שחולש על כלי מטבח, טקסטיל לבית, ביגוד, פיצ'פקעס ואקקסוריז? יש לה לא מעט חנויות בעיר אבל זו ממש ממוקמת ליד החצר הקסומה. שילוב מנצח.

אני חושבת שאחד הדברים שהכי משמחים אותי זה לפתוח את היום שלי בבית קפה. בכלל, הלוואי שכל יום יכולתי לפתוח את היום שלי עם קפה ומאפה שמישהו אחר מכין לי.. זה פינוק שאין לתאר. ויש תחושה חזקה של חופש כשעושים את זה בחו"ל, לא ככה? אז הפעם רציתי לראות חלק אחר של העיר שעדיין לא ביקרתי, ולקחתי את ה TUBE לתחנת Warvick Ave ומשם זה דקה ברגל לתעלה החוצה את העיר. באמת שמדובר בנקודת חמצן של טבע ויופי, ירוק ומים שנמצאים בעיר הסואנת כל כך. ישבתי בבית קפה סופר מגניב שהוא בעצם סירה Waterside Cafe והרגשתי שאני ממש נושמת. נשימה עמוקה שהיתה חסרה לי כבר הרבה זמן...

בעודי מסיימת את הקפה ועוד שני פרקים בספר שלי (שאני רוצה לציין שהצלחתי להתחיל ולסיים את כל הספר בסופ"ש, מה שלא קרה המון זמן!) ראיתי בזוית העין שיש סירה שיוצאת לסיבוב של שעה בתעלת. אמרתי לעצמי יאללה! ועליתי. נהניתי מזה כמו שהרבה זמן לא נהניתי ככה משעה רגועה, ויפייפיה בתעלת שחוצה את גן החיות של לונדון ואת ריג'נטס פארק.

הסיבוב בתעלה מסתיים בקמדן מרקט ה-מ-ע-ו-ל-ה והטעים כל כך. יש שוק פתוח ושוק מקורה, המון דוכנים של בגדים ודברים יפים ולא מעט דוכני אוכל. אפילו שכבר ביקרתי בשוק הזה כמה פעמים, תמיד נחמד לחזור למשהו המוכר ולגלות בו דברים חדשים (כן, קניתי שלוש שמלות)

ואיך אפשר בלי קצת אמנות? לונדון שופעת במוזיאונים וגלריות והשתיים האהובות עלי הן ויקטוריה ואלברט והטייט מודרן. כמובן שחשוב לציין שהכל בחינם, כמו שצריך! לא לפספס את התצפית המשגעת על העיר מהקומה השנייה בטייט. לשם בעיני הכי כיף לרדת בתחנת Waterloo וללכת ברגל על הטיילת, יש שוק אוכל מעולה בדרך, חנויות עיצוב חדשות וזו הליכה נעימה, גם בגשם...

אז קניתי לא מעט דברים בOxford St וטיילתי המון בסוהו אבל תכל'ס נסעתי לסדנה מגניבה שנקראת Free machine embroidery workshop והטכניקה היא פשוט גאונית. הרי מה זה לתפור במכונת תפירה? התפרים הולכים קדימה ואחורה בקו ישר. אבל הגדולה של הסדנה הזו שהיא מלמדת אותך קצת לצאת מהקופסא ולתפור לאיזה כיוון שאת רוצה. תכל'ס? קשה. קשה לשחרר את המחשבה שהכל אפשרי, וזה מה שנפלא כל כך בסדנה הזו. משתמשים בה ברגל מכונה עם חישוק כמו שרואים פה בתמונה כששתי הידיים מחזיקות את החישוק רקמה ונותנים למחט ללכת לאיזה כיוון שרוצים. יצאתי מהסדנה מרחפת על ענן כי בדיוק מהסיבה הזו נסעתי ללונדון. לשחרר את המחשבה ולדעת שהכל יכול לקרות.

עד הפעם הבאה שאקח חופש, זו התמונה שאני לוקחת איתי בלב. רגיעה מוחלטת.

היה לי הכי כיף בעולם לפגוש חברים ותיקים/מחודשים שפתחו לי את ביתם ואת ליבם - רם ונעמה, מחכים לכם פה בבית זית. ותודה ענקית לאיתיאל היקר שלי שטיפל בילדים ודאג לבית שלנו כמו שצריך בימים האלה. ידעתי שהוא מסוגל! נשיקות, עופרה




This post gave such a warm feeling about London and the excitement of returning to a meaningful place. I remember preparing for travel while trying to pay someone to do my mcgraw hill connect assignments during a very stressful semester. Places connected with memories often feel special because they carry emotions from different stages of life.
I liked how your post showed the feeling of excitement about going to London, like the city is waiting with so many places and small moments to explore. It felt very personal and easy to imagine planning each day step by step. I remember during a similar time I was trying to plan a trip while dealing with coding deadlines, so I used do my python assignment to finish my work and stay stress free. It shows how balance makes experiences more enjoyable.
This post had such an emotional pull, especially the anticipation of returning to London. I felt something similar before revisiting a place I loved during my studies, where excitement mixed with stress from coursework. There were moments I wondered if I should do my Sophia class for me just to clear my mind and enjoy the journey more fully.