אורי בן 7

עופרה בהרב
17 במאי 2019
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 4 באפר׳ 2024

מיד אחרי החגים והחופש וחצאי הימים אני יודעת שמגיע היום הכי מיוחד עבור אורי- יום ההולדת.

עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון. זה יום נהדר, וחגיגי, ומגניב, אבל הוא גם יום מאוד אמוציונלי! כאילו מנקז אליו את כל הלבטים, הרגשות, תהפוכות הנפש ומרכז הכל ביום אחד. וזה לא פשוט בכלל... אורי עבר שבוע מטורף מבחינה רגשית, וכשאני אומרת אורי אני מתכוונת לכל המשפחה.

אודה ואומר שלא ממש רציתי שנעשה חגיגה השנה. אני בתקופה עמוסה, זכור לי שאורי לא לוקח את היום הזה כל כך טוב ורציתי להמנע מכל הקטע של חגיגה-פעילות-התרגשויות וכו׳. אבל אני זאת אני ואורי זה אורי. לא דיברתי על זה, לא הזכרתי את המילה מסיבה ואורי פשוט כנראה תכנן מסיבה מבלי לשתף אותנו :) אמרתי לו אורי תשמע, את רוצה מסיבה? בסדר. אבל קטנה ואינטימית, ואצלנו בחצר, אני דואגת לעוגה ולבלונים, תקבל מתנות ונקנה הפתעה לחלק בסוף אבל זהו. אני לא מכינה שום פעילות השנה!

אז הוא עונה לי המתוק הזה? אמא, ברור שאת לא עושה כלום! אני מארגן חבילה עוברת ואני רוצה להגשים את החלום שלי להעביר לחברים שלי סדנת אורגימי.

וכך היה.

ניפחנו בלונים, אפיתי עוגה בתכנון שלו כמובן, עברנו סאגה שלמה של את מי להזמין (אמרנו אינטימית? אז אמרנו) ובסופו של דבר הוחלט להזמין את כל ילדי כיתה א׳ שגרים במושב.

סדנת אוריגמי

אורי ממש אוהב אוריגמי. הוא התחיל בשנה שעברה בקיפולים הפשוטים ועכשיו הוא ממש שולט במורכבים יותר. בזמנו החופשי הוא אוהב לראות את ערוץ האוריגמי ביו טיוב ומתאמן בכל רגע נתון. אנחנו קונים לו ספרים, ודפי אוריגמי, והוא חשב הרבה על מה ילמד את החברים ובסופו של דבר הוא החליט על עגור.

עגור? אמרנו. זה לא קצת קשה? לא! הוא ענה. ובכלל, מה אתם מתערבים לי? אמרנו שאני מחליט.

שלב אחרי שלב הוא מסביר, ומקפל, ועובר בין כולם לראות שעשו נכון ושכולם באותו שלב הוא עובר לקיפול הבא.

״עליכם לקחת את הקודקוד ולקפל אותו לנקודת האמצע במלבן שלכם״.

״רואים שיצא לכם צורה של גלידה?״

״רואים שעכשיו זה נראה כמו אוהל?״

״כל שנותר לכם הוא לקפל את שתי הצלעות אחת על השנייה״.

אין מה לומר. נפלה לנו הלסת.

חבילה עוברת

קנינו מטוסי נייר בתור ההפתעה באמצע, הכנו יחד את החבילה עוברת, כך שכל התשובות וכל המשימות היו הספרה 7. שמנו ברקע את השיר של נטע ״באסה סבבה״ והוא דאג שכל החברים פותחים בתורם.

אחרי החבילה הילדים שיחקו במטוסים, אכלו ירקות חתוכים ופסטה עם רוטב עגבניות (מחולקת ישר בתוך כוס עם מזלג) וחילקנו את העוגה.

היה פשוט. זה עבר חלק, הילדים נהנו ואנחנו גם. אפילו נרגענו מכל הסאגה שהיתה לפני ונזכרנו שכשהדברים פשוטים, זה הכי טוב. בלי התחכמויות, בלי הפקות גדולות, בלי להוציא המון כסף על הדברים מסביב... תענוג.

גיל 7 מסתמן כלא פשוט. הוא גדל, מתבגר, מחפש גבולות ומותח אותם, מעיז ונופל, מתאמץ ומצליח, לומד כל הזמן. אני מבינה שהתפקיד שלנו כהורים הוא לכוון אותו שיבחר נכון.

ואני מאחלת לו שימשיך בדיוק כמו שהוא.

מזל טוב ילד אהוב!