טיול בוינה

היעד: וינה, אוסטריה זמן: ארבעה ימים, ראשון עד רביעי ארזתי מראש: מדריך שיחור ומפה, מידע על סבא שלי כולל תמונות, בגדים להחלפה לתמרה כולל משחק עם תיק תק שעזר לי בטיסה, ספר טוב.

זמן איכות

הפוסט הזה אולי יותר מכל עוסק בזמן איכות. זמן איכות לא רק שלי עם תמרה (שזה יש בשפע), אלא זמן איכות שלי עם עצמי. יש לי נטייה אולי כמו לרוב הנשים שאני מכירה לשים את עצמי במקום האחרון. אפילו שאני אורזת לסופ"ש, אין מצב שאני שוכחת לארוז מספיק בגדים להחלפה לילדים ואפילו את הספר של איתיאל, אבל את הפיג'מה שלי אשכח. וזו רק דוגמא אחת...זה בא לידי ביטוי בכל מיני מישורים אחרים גם כמובן. תמרה בת חצי שנה עכשיו והגעתי למקום עם עצמי שהבנתי שאני חייבת לעשות רגע הפסקה מטירוף השגרה, לשים את עצמי במקום הראשון ולחשוב מה אני צריכה. והתשובה היא חופש. חופש לפני החופש הגדול, לפני שאני מבלה חודשיים עם שלושתם בבית בכיף שלנו. אני עומדת בבית וצועקת: "גם לי מותר חופש!!" בדקתי ביומן וראיתי שיש לי בדיוק ארבעה ימים שנח לי, היה לי ברור שאני טסה עם תמרה כי בכל זאת היא בהנקה מלאה והיא כזו תינוקת נוחה שלא חשבתי פעמיים. חשבתי לנסוע עם חברות בהתחלה וראיתי שזה לא מסתדר להן בתאריכים, ושוב, חשבתי אולי לדחות כדי שיסתדר בכל זאת ואז שוב חזרתי למרכז שלי ואמרתי לעצמי, לא. לי זה נוח, לי זה מתאים עכשיו, ואני נוסעת.

אז נסעתי. כבר טסתי ללונדון לאותה מטרה בעבר, וכשנזכרתי כמה היה לי טוב בנסיעה הקודמת, לא היה לי ספק שאני עושה את זה שוב. בדקתי לאן יש טיסה ישירה בתאריכים האלה ועלה לי בחיפוש "וינה". זה כל כך שימח אותי! יש שם יצירות אמנות שרציתי לראות כבר ממזמן, יש לי מידע על סבא שלי שחי שם ורציתי לבדוק את הנושא לעומק ובכלל, רציתי לטעום שטרודל תפוחים טעים. הפרטים הטכניים

טיסה של וויז, יציאה בראשון וחזרה ברביעי, עלתה לי 148$, הכרטיס של תמרה (בת חצי שנה) עלה 50$.

כשנסעתי עם אורי ללונדון לפני שנה ישנו במקום מקסים, זכרתי שיש להם עוד סניף בוינה ובלי לחשוב פעמיים הזמנתי מקום במלון הזה, חדר זוגי כמובן, כי תמרה היא בת זוג מושלמת! אני רוצה לציין לטובה את וינה כעיר מונגשת. לא הית הלי בעיה לעלות עם העגלה לתחבורה הציבורית, יש מעליות בכל מקום כולל ברכבת התחתית ובכל הגלריות, אנשים פינו לי מקום כשנכנסתי לאוטובוס בלי להסס, אפילו לא ביקשתי! הייתי ממש מרוצה מזה.

יפה שם בוינה תמרה פיזרה חיוכים לכל עבר החל בטיסה והמשיכה ברחובות העיר. אני הייתי בעננים. היתה לי אנרגיה שם שקצת הלכה לאיבוד לאחרונה, וזה החזיר לי את הדופק. יפה שם בוינה, מסוג הערים שמסתכלים לכל פינה, לכל סמטה, לשמיים. היא עיר מרשימה ביופיה, הכנסיות והארמונות, מבני ציבור יפייפים שנדמה שהזמן לא נגע בהם.

ובכל רחוב סמטה ואני מתפתה לפנות לתוכה ולצאת מהרחוב הראשי, וזה בדיוק מה שאני עושה. מתגלים לפני חצרות ענקיות, עם בתי קפה קטנים וחנויות קסומות ואני עפה על זה. בכל מבנה עיטורים מעניינים, ומעל שמי תכלת במזג אויר מושלם.

הגשמת חלום אמנותי

למי שלא יודע, למדתי שני תארים בתולדות האמנות באוניברסיטה העברית. ועד היום אני זוכרת את המרצה מראה לנו שקופיות ואומרת בקול רם: קשה להעביר פה את הצבעים האמיתיים, את הזוויות, את התחושה. אתם כנראה תצטרכו לטוס ולראות את היצירות במו עינכם. ואני זכרתי את זה. וידעתי בליבי שיום יגיע ואראה את היצירות של קלימט, של שילה, מבנים של ואגנר, את בניין הזצסיון. אדריכלות ואמנות האר דקו מסוף המהאה ה19 רקמו עור וגידים והפכו מחלום למציאות. התרגשתי ברמות של כלה!

כשהגעתי לפארק שיצר הונדרווסר חשבתי שהגעתי לגן עדן. זה באמת סוג של גאונות, פארק שעשועים של אמנות ולא הפסקתי להתרשם מכל חתיכת פסיפס, חלון, עמוד מקושט..אין לתאר את האושר!

מיינה אפפל שטרודל אונד זאכר טורט אי אפשר לטייל בוינה מבלי לנסות את הקינוחים. אם לאכול שטרודל תפוחים, אז ללכת לאכול אותו במקור שלו האוסטרי. ואני אוהבת לשלב יום שלי הפסקות קפה ומאפה, כך שבכלל זה בא לי בטוב. בכל זאת, אני הולכת המון ברגל, תמרה בעגלה וכשהיא ממש עייפה אני שמה אותה על הגב במנשא, כך שמנוחה לרגליים היא חובה ואין כמו לקרוא עוד פרק בספר שלי לצד זאכר טורט עם קפה וינאי שתמיד מגישים לי אותו לצד כוס מים! תענוג גדול. כשהייקים עלו לארץ והתיישבו בתל אביב, בין היתר הם הביאו לארץ את קונספט בתי הקפה ובדגש על ישיבה ברחוב כשהכסאות מופנים החוצה, כך שיוכלו לצד הקפה האיכותי לבהות בהולכי הרגל לבושים במיטב מחלוציהם משוטטים בשדרה. לא יכולתי שלא להזכר בזה כשישבתי שם. וכן, אפילו ביקרתי במזנון של אייל שני ! בראש כל הזמן התנגן לי השיר "אני אייל שני אני, שם חציל בפיתה"

חלק גדול ומשמעותי במיוחד בטיול שלי היה חיפוש קצוות לסיפור של סבא שלי. ומצאתי תשובות להרבה שאלות ששאלתי את עצמי, אבל על זה אספר בפוסט נפרד. אני כל כך שמחה שלא ויתרתי לעצמי, שנסעתי, שנהנתי מהשופינג ומהנוף, מהחוויות שלי. אפילו לא הספקתי לראות את הכל ונשאר לי טעם של עוד. לא מצטערת לשנייה שנסעתי לבד, אולי אפילו להיפך. תמונה אחרונה לסיום, אני עם תמרולה. אני קוראת לה "הגשמת חלום נוסף".

מאחלת לכם להגשים חלומות,

עופרה

#טיול #נסיעה #חופש